כפיר גולן

שלום,

כידוע לאלה מכם שקוראים את הבלוג לפני מספר ימים רכשתי יחד שותפי, ירדן, את הדומיין pyjama.co.il עבור אתר המשחקים החדש שלי, פיג'מה – כיף משחקים. עכשיו יש לנו משימה, לסיים את בניית האתר לפני סוף החודש. מה כל כך חשוב בסוף החודש אתם שואלים? טוב זה די פשוט. בסוף החודש יוצאים תלמידי היסודי לחופשת הקיץ. בחופשת הקיץ הילדים מחפשים דברים לעשות. זאת תקופה טובה מאוד לאתרי משחקים שמציעים לילדים תעסוקה.

חוץ מהפן הטכני של העבודה על המערכת של האתר צריך גם להתחיל להכניס משחקים לאתר. יש לי כבר רשימה לא קטנה של משחקים לאתר ונקווה שהגולשים באמת יאהבו את האתר.

דבר נוסף שאני עדיין מתלבט לגביו הוא שימוש בפלטפורמות מולטימדיה, כמו פייסבוק וטוויטר, כדי לקדם את האתר. השאלה שנשאלת בעצם היא אם ההשקעה שדרושה להטמעת המערכת של הפלטפורמות האלה באתר באמת משתלמת. לא יצא לי עדיין להתנסות בשימוש בפלטפורמות האלה לצרכים כאלה לכן אני מניח שאין לי ברירה אלא לנסות ולראות ולדעת באתר הבא.

טוב אז תאחלו לי בהצלחה ואני אעדכן בהמשך לגבי התוצאות של העבודה על האתר

שלום שלום,

היום הייתה המתכונת הראשונה שלי ברובוטיקה. היום התחיל בכך שהרובוט שלי עדיין לא היה גמור והייתי צריך להציג את הפעולה שלו במבחן. כך קרה שהגעתי לבית הספר בסביבות השעה תשע כשהמתכונת שלי הייתה אמורה להיות רק בשתיים עשרה בצהריים. אחרי זמן לא רב התחילו להגיע תלמידים ממגמת רובוטיקה כדי לעשות את המתכונת. בזמן שאני ישבתי במעבדה ועבדתי על הרובוט שלי, במעבדה השנייה מיכאל, המורה, בחן כל פעם תלמיד אחר. כל פעם לפני שנכנסה קבוצה אחרת להיבחן איחלתי להם בצלחה, וכל פעם כשהם יצאו הם אמרו שלא הלך להם טוב במיוחד. למרות כל הפעמים ששמעתי שמיכאל הקשה עם שאלות עדיין נשארתי רגוע. אני חייב לציין שהופתעתי בשלב מסויים כשקבוצה שהייתי בטוח שתקבל מאה קיבלה תשעים וחמש. נכון שזה לא ציון נמוך אבל חשבתי לעצמי שאם הם קיבלו ציון כזה אז אולי באמת הבחינה יותר קשה ממה שחשבתי.

כשהגיע התור של הקבוצה שלי נכסנו ומשם פשוט הכל זרם. מיכאל שאל ואני הצלחתי לענות ללא שום קושי. בסוף המבחן מיכאל אמר לשותף שלי, ואסילי, שהוא קיבל תשעים וחמש ולא אמר כמה אני קיבלתי. לא הייתי בטוח מה זה אומר אז שאלתי. מיכאל גיחך כדרכו וככה הבנתים שקיבלתי מאה.

בגלל שאנחנו נבחנו אחרונים יכולתי לבקש ממיכאל להישאר איתי ולעבוד עוד קצת על הרובוט. עבדנו ביחד לנסות לתקן בעיה ברובוט. בסופו של דבר הצלחנו לפתור את הבעיה וסוף סוף הרובוט התחיל לעבוד כמו שצריך.

אני חושב שאת הפוסט הזה אני אסיים בשיר של ג'יימס בראון שבאמת משקף את ההרגשה שלי אחרי היום

שוב שלום,

ישבתי וחשבתי לעצמי מה כדאי לעשות עכשיו? ומצאתי את עצמי צופה בסרטון המשעשע הבא בyoutube.

אני מבטיח לכם שאם תקשיבו לשיר הזה כמה פעמים ברציפות הוא לא יצא לכם מהראש! שיר מוזר, משעשע ובעיקר מדבק ביותר

עד כאן להפעם

שוב שלום לכם,

הדומיין החדש נתן לי תירוץ לכתוב פוסט חדש בבלוג וזה עשה לי חשק לכתוב עוד פוסט אז למה לא? בכל מקרה בפוסט הזה רציתי לשתף בחוויה שעברתי לא מזמן – סיום בית הספר התיכון. כבר שתים עשרה שנה שאני תלמיד בבית ספר. קמים בבוקר, מסדרים את התיק ויאללה יוצאים לבית הספר. אחרי שתים עשרה שנים ארוכות סיימתי עם המסגרת הזאת. אין יותר שיעורי בית, אין יותר מבחנים ולא צריך לדאוג יותר לא לאחר לשיעורים. מה אני אגיד לכם.. תחושה מוזרה. מתוך שבע עשרה השנים שחייתי עד עכשיו שתים עשרה שנה היו במסגרת של בית הספר. זאת אומר שרוב החיים שלי, וליתר דיוק בערך שבעים אחוז, הייתי במסגרת הזאת.

העזיבה מבית ספר כוללת בתוכה גם יציאה ממסגרת חברתית. פתאום אין יותר את השיחות הקטנות של ההפסקה, הפטפוטים בשיעורי ספרות.. אני מוצא את עצמי תוהה איך זה בדיוק שאני לא מייחס כל חשיבות לסיומה של המסגרת הזאת עבורי מבחינה חברתית ורק שמח על כך שהמסגרת הלימודית נגמרה. האם באמת סבלתי כל כך כל הזמן הזה בבית הספר? אני מניח שעל השאלה הזאת רק הזמן יוכל לענות ברגע שתהיה לי מסגרת אחרת שאוכל להשוות אליה את בית הספר התיכון.

כמו רבים אחרים במדינה שלנו סיומו של בית הספר התיכון מסמל גם את המסגרת המתקרבת בצעדי ענק – צה"ל. אני מוכרח להודות שאני לא בטוח במאת האחוזים לגבי ההרגשה שלי על צה"ל. מצד אחד אני חושב שהצבא הוא גוף חיוני למדינת ישראל. מצד שני אני לא רוצה להיות בין אותם החיילים שנלחמים בערבים פיזית. הפשרה שמצאתי באמצע הייתה לשרת בחייל לא קרבי. את הפרופיל הנמוך שלי לא התקשתי במיוחד להשיג, בגלל עודף משקל, והייתי בטוח שאני אגיע לאיזשהי יחידת מחשבים של צה"ל. אחרי עברו כמה חודשים והזימונים למיונים לא הגיעו. הייתי מופתע. איך יכול להיות שכולם מקבלים זימונים ואני לא? אולי זה בגלל שאני צעיר יותר חשבתי בהתחלה. כשעברו הימים הבנתי שבאמת משהו לא בסדר בסיפור ורציתי לבדוק מה קורה. מסתבר שבצה"ל החליטו שבוגרי מגמת רובוטיקה, או בשם הפורמלי בקרת מכונות, מיועדים למסלול מאוד ספציפי בצה"ל באותו התחום. באמת שאני לא מבין את ההיגיון כאן.. הידע שלי ברובוטיקה הוא כאין וכאפס בהשוואה לידע שלי בתחום המחשבים. ניסיתי לשנות את השיבוץ אבל נכון לעכשיו נראה שזה לא ישתנה..

עד הגיוס יש לי כמה חודשים של חופש – אני לא כפוף לשום מסגרת דומה לבית הספר. אני יכול להחליט שכל יום אני קם באחד בצהריים או כל דבר אחר שיעלה על רוחי. הבעיה היא שאני ידוע שאם זה מה שאעשה, בסוף התקופה הזאת אני אסתכל לאחור בצער ואגיד שבזבזתי את התקופה הזאת. אז מה אתם אומרים? יש לכם הצעות מה לעשות בזמן שעוד נותר לי לפני הצבא?

שלום,

בזמן הקרוב אני והשותף שלי, ירדן רפאלי, הולכים להקים אתר משחקים בשם פיג'מה. חשבנו על שמות רבים ומגוונים בשביל האתר. רצינו שם שיסמל משהו כיפי, מהנה ומרגיע. מה יותר מתאים לכל הדרישות האלה מפיג'מה?

אחרי שבחרנו את השם של האתר הגיע השלב של בחירת הדומיין. ישנן צורות רבות לכתיבת המילה פיג'מה באנגלית למשל pajama,pyjama,pajamas וכד'. רצינו לבחור בצורה שהכי דומה לצורת הביטוי בעברית ולכן בחרנו בדומיין pyjama.co.il

כרגע על הדומיין יש עמוד נחיתה, עמוד המציג מידע על האתר שיהיה זמין בדומיין בשלב מאוחר יותר, בלבד ואנחנו עובדים על בניית האתר עצמו.

אז יאללה, שיהיה לנו בהצלחה עם פיג'מה ולהתראות עד הפוסט הבא